דואר ישראל: rant 2

בהמשך ל-rant המקורי.
עברו כמה חודשים טובים. לא שבכל הזמן הזה דואר ישראל תפקד פיקס, אבל בסה"כ באופן סביר. אולי כי השגרה שלי הייתה רק איסוף חבילות.

ביום שישי הגעתי לסניף המקומי שלי כדי לאסוף חבילה. הספקתי אפילו להגיע בזמן. במקום קיבל אותי סורג מתכת סגור ושלט קטן, מאולתר בסגנון: הסניף סגור עד להודעה חדשה. ניתן לפנות לב"ד [כתובת של סניף אחר].

עד להודעה חדשה?!
לגיטימי לכתוב 'סגור לשיפוצים עד ה-24/03'; אפילו 'נסגר לצמיתות', אבל אי אפשר פשוט לסגור מתקן ציבורי לזמן בלתי קצוב (החברה הופרטה אבל השירות עדיין ציבורי ונטול תחרות). טוב, מסתבר שאפשר. לא ציפיתי כמובן שהסניף יהיה סגור. בדיעבד ראיתי גם שבהודעה על החבילה כבר ביקשו ממני לגשת לסניף בכתובת החלופית. מה שבעיקר מקומם אותי הוא חוסר האכפתיות וחוסר הנגישות למידע על כל נושא הסניפים.

• על פי אתר דואר ישראל, שום אזכור לסגירת הסניף. פעיל כרגיל.
• בטלפון של הסניף החלופי, בשעות הפעילות, אין מענה (מעולם לא הצלחתי לקבל מענה בטלפון של סניף דואר למרות שאני תמיד מנסה מתוך אופטימיות מוזרה).
• כצרכן דואר באיזור החלוקה של הסניף, לא קיבלתי שום פתק על שינויים. היה עולה 100 ש"ח להדפיס פתקים לכולם. זאת כאשר על שירותים חדשים בדואר יודעים ליידע אותי יפה מאוד.
• לא נדבר כבר על הודעה ב-SMS או דוא"ל (שוב, במשלוח EMS Express של הדואר פתאום יש אפשרות לקבל עדכוני SMS).

המידע היחיד הוא אותו פתק בחלון. כלומר, אני — וכמובן גם מוגבלי תנועה וקשישים שמשתמשים בסניף שלי — חייבים לגשת אליו כל פעם ולראות אם הפתק עדיין במקום, או פשוט לוותר וללכת מראש לסניף החלופי, במרחק של עוד 1.5 ק"מ.

מתקשר מיד לתאם ביקור.

הדרן
היום הגעתי לאותו סניף חלופי שציינו בפתק, בשעות הפעילות. אין סורגים אבל האור סגור והדלת נעולה. מבט פנימה הראה שאין שם איש. בכמעט-דקה שעמדתי שם המום ושקלתי מה לעשות עכשיו הגיעו עוד כמה אנשים שנאלצו גם לשוב על פניהם. הפעם לא תלו אפילו פתק – הסניף הזה בפירוש היה צריך להיות פתוח והוא גם נחשב הראשי בעיר שלי.