כל הציוד בכתבה נרכש בכספו האישי של הכותב ואינו מהווה המלצה ספציפית אלא משמש כחומר עיון בנושא. כל נזק העלול להיגרם לקורא עקב רכישה ושימוש בציוד בעקבות הכתבה הינו על אחריותו בלבד.
איך לבחור קסדה ואביזרי בטיחות לאופניים חשמליים או קורקינט חשמלי
כשאני עולה על האופניים שלי ויורד אל הכביש, הדבר האחרון שאני מחפש זה “יחס מיוחד”, ביחוד מרכבים שמשקלם מעל טון, החולפים במהירות מסביבי. הדבר החכם, בסיטואציה כזו, הוא לציית לחוקי הדרך, להיות כמה שיותר בולט ולהתמצא בסביבת הרכיבה בכל רגע נתון ובמקרה של נפילה להיות מוגן עד כמה שאפשר. בכתבה זו אסקור בקצרה את הציוד המשמש אותי ביום יום.
הקסדה
ראשית, חשוב להתייחס לתקינה בעת רכישת קסדה, אחת כזו שמתאימה לסוג השימוש שלכם ולא סתם קסדה בשביל “להרגיש עם”. התקן מבטיח שהקסדה עברה בהצלחה מבחני ריסוק שונים בעוצמות משתנות ומתאימה לסוג השימוש המיועד. התקן הארופאי הינו EN 1078 והוא מתיחס למינימום ההכרחי באירופה, כל קסדה המשמשת לרכיבת אופניים, סקייטבורד וסקייטים חייבת לעמוד בתקן זה. במקביל אליו יש את CPSC , זה הוא תקן אמריקאי עם תנאים מחמירים יותר מקודמו עבור אותם סוגי שימוש. לבסוף אציין את משפחת תקני ASTM ( עליו בהמשך) האמריקאים, גם תקן זה מכסה מספר סוגי רכיבה.
את הקסדה הראשונה שלי, של חברת Bell רכשתי לפני הרבה שנים בלי לתת את הדעת לתקן. היא היתה מבית טוב, זולה, קלה (425g) וישבה בנוחות על הראש. עכשיו כשבדקתי אותה מקרוב, בעת כתיבת שורות אלה, הסתבר לי שתקן הקסדה היה 1492 ASTM שבכלל מיועד למהירויות ופגיעות שמתרחשות בעת רכיבה על סקייטבורד וסקייטים. אחרי יותר מדי פעמים של “כמעט” נפילות ומחסור בשבילי אופנים החלטתי שכדאי יהיה לשדרג לקסדה שתגן על כל הפנים והלסת במקרה של פגיעה בכביש בעת נפילה. לאחר לא מעט מחקר רכשתי את קסדת הפנים מלאה Giro Disciple MIPS בתקן ASTM F1952 שמתאים במיוחד לרכיבת Downhill. קיימות קסדות פנים מלאות שאינן עומדות בתקן (ועולות פחות) וחשוב לתת על כך את הדעת ולא לרכוש אותן רק כי הן מספקות תחושה מזוייפת של בטחון.
הסיבה שגרמה לי לבחור לבסוף ב-Giro Disciple היתה האיזון הטוב (בסביבה בה אני רוכב) בין בטיחות, משקל ומחיר. רציתי את ההגנה האופטימלית ביחס לקסדות אופניים אחרות, אבל לא לגלוש לקסדות אופנועים המיועדות למהירויות רכיבה גבוהות מאוד בעלות משקל רב ותקנים מחמירים מאוד ומחיר בהתאם. בתחושה הקסדה מזכירה מאוד קסדות אופנועים למי שיצא להתנסות עם אחת.
בלי תלות באיזו קסדה תבחרו זכרו שקסדות הן קניה חד פעמים ואם קרה חלילה ונפלתם באופן שגרם דיפורמציה לקסדה תצטרכו להחליף אותה שכן תפקידה הוא לספוג את המכה במקום הראש שלכם, ברגע שזה קרה פעם אחת הקסדה הופכת ללא בטיחותית שכן להבא המכה לא תיספג בקסדה אלא תעבור ישירות אל הראש שלכם.
מראות
הן הדרך הכי טובה להתמצא בסביבה ולהימנע מהפתעות לא נעימות. זה פתרון שעובד בכל סוגי הרכבים הנמצאים על הכביש ואין סיבה לא לאמץ אותו גם לאופניים. המראה הראשונה שלי היתה מראה בעלת זרועה גמישה המתחברת ישירות אל הקסדה ויושבת קצת מעל שדה הראיה של העין. פתרון זה פשוט לא עבד לי, הוא לא היה מספיק נוח. לאחר לא מעט חיפושים מצאתי מראת צד המיועדת לאופנועים בשם CRG Hindsight עם איכות בניה מאוד גבוהה שלא רועדת בעת הרכיבה, שמסוגלת להתקפל, להתכונן ומספקת ראיה מרחבית מצויינת.
תאורה
חשוב להיראות על הכביש וכמה שיותר מרחוק, משמע יש צורך בתאורה אחורית וקדמית. קיימים אינספור מוצרי תאורה נטענים (למשל Cygolite Hotshot 100) אותם ניתן לחבר אל החלק הקדמי (אור לבן) ואחורי של אופניים (אור אדום) ולעיתים אף אל הביגוד או תיק גב. ההמלצה שלי היא לבחור אור אחורי מהבהב שישפר משמעותית את הנראות שלכם על הכביש. עוצמת התאורה נמדת בלומנים (lm) ומומלץ לקחת תאורה בעוצמה של 100lm לפחות. למתקדמים אפשר לחבר ממיר מתח ממתח סוללת האופניים שלכם ולהמירו ל- 12V , מה שיפתח לכם עולם שלם של אביזרי תאורה המיועדים לאופנועים.
צופר
אני מאמין, שכדאי להיות בעל “זכויות” שוות על הכביש צריך לא רק להיראות אלא גם להישמע, לכן צריך להצטייד גם בצופר, בדגש על כזה שנשמע כמו צופר רכב. זו הדרך היחידה לגרום להולכי רגל ומכוניות לא רק לשמוע אתכם אלא לקחת אתכם ברצינות. עוצמת הצופר נמדדת בדציבלים (dB) ומומלץ לקחת 100dB ומעלה. קיימים מספר פתרונות עם סוללה נטענת (למשל Mini Electric Bike Horn) ומי שמתקדם וכבר התקין ממיר מתח ל-12V ימצא שיש יופי של צופרים המיועדים למכוניות ואופנועים (למשל Wolo Disc Horn).
רמת אטימות (או IP code)
על קצה המזלג כי זה תקן רחב המתיחס לאטימות מכשירים אלקטרונים למים, אבק והתמודדות עם מכות. חלק מהרכיבים בקטגוריות שסיקרתי מגיעים עם התקן הזה והם כמובן עדיפים על מכשירים ללא תקן זה.
למי שלא יודע, מזו תקופה ארוכה מתנהל מסע השחרה נגד רוכבי הקורקינטים והאופניים החשמליים (שאת חלקו סיקרנו בפודקאסט שלנו). התקשורת מחפשת במרץ לייצר כותרות שכוללות "חשמליים" עם גרפים אדומים ומפחידים של נפגעים בתאונות עם כלים חשמליים (מתעלמים לגמרי מעליה חדה במספר הרוכבים). כל הרעש הזה תורגם לחקיקה בהולה שהחריגה את הרוכבים על כלים ללא מנוע עזר ולא ממש התעמקה באפקטיביות של הפתרונות עליהם הוחלט לחוקק.
מי שעולה על קורקינט או אופניים חשמליים (ורגילים) צריך להבין שעליו לקחת אחריות אישית ולא לחכות לביביסיטר שיחשוב בשבילו (ובהרבה מאוד מקרים רק יצור תחושה מזוייפת של בטחון), לעשות את כל מה שניתן בשביל לחזור הביתה בשלום ולא לסכן את עצמו והסובבים אותו.
שתיהיה לכולנו שנה אזרחית טובה ונטולת תאונות דרכים.
