אין תמונה אין אמונה
אז הכנתי המבורגר מדהים, יש אמת בכותרת. תגללו בכתבה ותמצאו המבורגר מדהים לא פחות, אבל זה לא ההמבורגר שלי. הוא מאוד דומה אבל זה לא בדיוק הוא. החברים שלי בפייסבוק מסרבים להאמין שהכנתי המבורגר כזה. האנשים שקרובים אלי אולי כן מאמינים כי הם ראו אותי מכין כזה בעבר. אז למה? למה אני צריך להוכיח לכל בנאדם את מה שאני עושה, המילה שלי כבר לא מספיקה היום? כנראה שלא.
אתם מכירים את זה טוב, מתנהל דיון אינטרנט, עד שמשהו בא ואומר עובדה שלא נשמעת הגיונות, ישר אתם מבקשים "לינק" או "הוכחה", מה קרה לאשכרה להאמין לאנשים ולחוות חוויות לא דרך המסך הקטן?
אז נחזור להמבורגר שלי. הוא יצא ממש טוב. היו בו נקניקיות, עגבניות, בצל, חמוצים, פטריות מטוגנות, מיונז, אלף האיים ואפילו צליתי את הלחמניות כמו שגורדון רמזי ממליץ.
יצא ממש טעים וגם קל להכנה. אבל לא צילמתי. לא היה לי כח לשטוף ידיים, להביא את האייפון, להכין מצלמה כל זאת בזמן שההמבורגר שלי מתקרר. לא בא לי, זה קריטי לכם תמונה בשביל להאמין לי? לא תתנו לי להנות מהארוחה ורק לספר לכם על החוויה?
מכירים את הביטוי "אין תמונה אין אמונה"? גם הפוסט הזה צריך להיות רווי בתמונות, כולל הכותרת, כדי שתלחצו עליו נכון? אחרת מה כל זה שווה? איך "תחוו" את הארוחה שלי בלי העיניים? המהדרים יבקשו גם מתכון.
העלתי את התמונה הקודמת אפילו לאינסטגרם, לא מאמינים? נשבע שזה שם. קיבלתי אפילו לייקים אז למה אני צריך לצלם תמונה של מה שכבר ראיתם? יצאתי לארוחה עם ידידה ואכלנו במקום יוקרתי יחסית, המצלמפונים לא נשלפו כל הערב, ישבנו ונהנו בלי להיות "מחוברים". רוצים לשמוע סוד? אין לי באייפון סאונד להתראות ואין לי נוטיפיקציות מהפייסבוק. המסך נדלק רק כשיש התראה בלי ויש רטט כשמתקבלת שיחה. אני לא אוהב שמפריעים לי לחיות.
שוחחתי עם בן משפחה לפני כמה ימים, שאלתי אותו "מה עשית בסופש?", הוא ענה לי "לא ראית בפייסבוק"? למה הכל אנחנו צריכים לחוות דרך הרשת הזאת? אי אפשר פשוט לשוחח כמו פעם? יכל לענות לי "יצאתי לבלות בגולן, היה מהמם אינו פריחה של כלניות", לא צריך תמונות. אני מאמין לך שהיה מהמם אבא.
טוב, זה אולי נשמע כמו כתבה "זקנה", אבל זאת התחושה שלי. נסו לחוות חוויות גם בלי תמונות, אין לי באמת מטרה ואני יודע שהכתבה לא תשנה את דעתכם. יום טוב והמשכו לשתף המבורגרים ומתכונים.
