מתכוננים ל- CES 2019: החידושים הישראלים

אנחנו רגע לפני תערוכת CES 2019, תערוכת מוצרי הצריכה הגדולה בעולם שתתקיים בינואר בלאס וגאס, ארה״ב. המון חברות גדולות וקטנות מפוצצות את בתי המלון ב-Vegas Strip המפורסם ומציגות, חלקן פיתוחים מהפכניים וחלקן בעיקר מראות נוכחות.

גם מכון היצוא ומינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה (כן יש דבר כזה) יציג ב-CES. אישית, לא ידעתי שיש למדינה דוכן רשמי בתערוכה כל כך חשובה ואני מופתע לטובה. ההייטק הישראלי תורם סביב 30% מכלל היצוא של ישראל (קרי כסף שנכנס למדינה ולאזרחים) ובהחלט ראוי שחלק מכספי המיסים שלנו ישמשו לפיתוח עסקי בתחום.

Start Up Nation בציר 2019

הוזמנתי למכון הייצוא לצפות בחברות הישראליות שנבחרו להציג בדוכן הרשמי שהזכרתי ב-CES 2019.

מה עובר לכם בראש כשאתם שומעים על סטארט אפ חומרה מישראל, ה-Start Up Nation? יזמים חצופים שלא מפחדים לבקש סכומים גדולים מענקי תעשייה? דרך מעניינת להשתמש בטכנולוגיה קיימת למטרה חדשנית? חשיבה מחוץ לקופסה? אולי על קיצורי דרך ו-fake it until you make it.

באירוע בן שעתיים נחשפתי לכל אחד מהסטריאוטיפים האלה. לכל חברה הוקדשו כ-10 דקות וההתרשמות הייתה ראשונית בלבד ובהחלט יש כמה שהייתי רוצה להכיר יותר בהמשך.

Lishtot

לשתות עושה ניצול קצת ציני לטעמי של הפחד שלנו ממים מזוהמים, אבל יש לה נקודה. המסר בפיצ' הקצר היה שכל כלי ניטור איכות המים האחרים הם בידיים של ממשלות וספקי תשתיות ושגם לנו הצרכנים מגיעה יכולת דמוקרטית למדוד בעצמנו כמה טוב המוצר שאנחנו משלמים עליו (מי שתיה). את המוצר שלהם אפשר ממש לקנות וכמובן שיש אפליקציה.

השאלה הגדולה היא עד כמה מדוייקת מדידת האיכות הזו, אם בכלל. דיווחי צרכנים שקראתי נעים בין "מדהים" ל-"הונאה". מה שכן אפשר להבין מהאתר ומהגודל הקטן של המכשיר הוא שמדובר בכמות לא גדולה של מדדים, יתכן ורק שדה מגנטי. הייתי שמח ללמוד עוד על הטכנולוגיה האמיתית מאחורי המכשיר לפני שאחווה דיעה.

Woojer

אפוד עם מנועי רטט משולבים

לא כל סטארטאפ צריך לשנות את העולם. Woojer מציעה אפוד רוטט שעוזר "להרגיש" מוזיקה ואפקטים. לדוגמה, הוא יכול להדגיש פיצוץ במשחק מחשב או נשימה של מפלצת בסרט. Woojer הם שחקן ותיק ביחס לסטארט אפ. אחרי קמפיין קיקסטארטר שהצליחה ב-2013, אפשר ממש לקנות את המוצרים שלהם (אם כי לא בזול). ב-2017 הם יצאו גם עם חגורת רטט זולה יותר שאפשר לראות כאן:

NanoScent

העולם המתועש מרושת במצלמות ומיקרופונים למעקב ואבטחה. אבל יש אלמנט שחיישנים כאלה מפספסים: כימיקלים באוויר. מה רמת זיהום הקרקע? האם דלף גז מסוכן? האם יש על מישהו נוכחות של חומר נפץ או אבק שריפה? ובשוק הביתי, מה עם סתם חיפוש בושם או מעקב אחרי ביוץ?

לאף אלקטרוני כזה קוראים e-nose ועד היום קשה למצוא מוצר מדף כזה. למה בעצם לא אף אלקטרוני בחיבור USB או עם WiFi?

אני רוצה לאהוב את מה שיש ל-NanoScent להציע אבל בינתיים לא ראינו הדגמה. הם הופיעו גם ב-CES 2018 והאתר שלהם עדיין לא כולל אפילו תמונה (האבטיפוס שהראו בתערוכה היה קופסת פלסטיק כסופה גנרית עם פתח קטן, לא יודע להגיב לגבי אפקטיביות).

ואנחנו ממשיכים

Gauzy

Gauzy מדמיינים עתיד שבו נרצה להציג וידאו על משטחים שקופים (או משטחי זכוכית גדולים אחרים). בין אם זה לפרסומות על אוטובוס או מידע לנהג תוך כדי נהיגה.

האבטיפוס שהוצג כלל חלון צד של רכב ומתחתיו תיבה קטנה. התצוגה על החלון הרשימה מאוד באיכות התמונה. מצד שני, לא יכלתי שלא לשים לב שחלון הרכב שהוצג לא היה שקוף אלא צופה בחומר אטום כלשהו. האם ראינו את העתיד או דרך יצירתית להשתמש בחלון רכב מצופה כמסך מקרן, לא יודע.

Byond

Byond מציעים לחברות מסחר אלקטרוני להציג את המוצרים שלהם בסביבה וירטואלית. כלומר, במקום רק תמונות באתר שטוח, אפשר לייצר חלל תלת מידי שהקונים הפוטנציאליים יסיירו בו ב-VR או AR ויראו את המוצרים באופן טבעי יותר. למשל, אפשר לדמות חדר ילדים שבו צעצועים למכירה מפוזרים בחדר או לראות שמלה כשהיא מונחת על המיטה. הקונספט מזכיר את החדרים לדוגמה של איקאה שמראים שימוש "אמיתי" במוצרים, רק ב-VR.

לדעתי זה זה טוויסט מעניין על חנויות וירטואליות שעם פרזנטורים נכונים יכול לתפוס, בדיוק כמו שסלפי אינסטגרם של דוגמנית מול מראה הפך לדרך הדה-פקטו להציג היום בגדים ברשת.

2Sens

עם גיבוי מצד אפל וגוגל שכבר אפוי לסיליקון של מכשירים חדשים, נראה ש-AR (מציאות רבודה) כאן להישאר. אחד האתגרים בשילוב וידאו של העולם האמיתי ואובייקטים ממוחשבים הוא זיהוי התנגשויות והסתרות (occlusion). חברת 2Sens מציעה אלגוריתם משופר לזיהוי כזה, שיכול לגרום לאנימציות הממוחשבות להגיב באופן מציאותי יותר לעולם הפיזי.

זה מסוג הדברים שנשמעים מאוד משעממים ולא סקסיים עד שפתאום נינטנדו יקנו טכנולוגיה כזו, יציגו חיות מחמד מציאותיות לגמרי ב-AR ואנשים יתחרפנו.

Syte

אפשר לזהות היום שיר בכמה שניות עם Shazam או Soundhound. מה אם אפשר יהיה לצלם מוצר ולזהות אותו או לקבל הצעות למוצרים דומים? טוב זה גם מה ש-Bixby ו-Google Lens אמורים לעשות. ל-Syte יש גישה קצת אחרת; הם מציעים את השירות לבעלי חנויות וירטואליות. כלומר, נוכל למשל להיכנס לאתר Nike מהטלפון, לצלם נעל ישנה ואהובה ולראות מה יש להם להציע שדומה.

Unbotify

יש מגע טוב ויש מגע רע. קיימות היום הרבה סיבות לרצות לזייף משתמשים במסכי מגע: כדי לייקים וצפיות מזוייפים בתוכן (שמעלים את הדירוג), קליקים מזוייפים על פרסומות (שמנפחות רווחים לאפליקציה שהציגה את הפרסומות) ועוד. Unbotify פיתחה אלגוריתם להבחין בין משתמש מסך מגע לגיטימי לבין בוט (או רובוט פיזי שמתפעל סטיילוס) על ידי זיהוי דפוסי התנועה ובדיקה האם הם "מושלמים מדי" למשתמש אנושי.

Lumen

כולנו מכירים את הינשוף הרגיל, מכשיר שנושפים אליו מקבלים תובנות על רמת אלכוהול בדם. המכשיר של Lumen לעומת זאת מודד כמות CO2 באוויר שנשאף (כנראה לעומת מדדים אחרים) כדי לנסות ולקבל תובנות על רמת חילוף החומרים של הגוף. Lumen מבטיחים יכולת לזהות האם הגוף שורף עכשיו מאגרי שומן או פחמימות זמינות ועוד. כבעלים של משקל חכם אני בהחלט יכול לראות את עצמי משלב עוד מוצרים ביומטריים בסגנון הזה לחיים שלי.

CipherSiP

בכל רכב מודרני יש המון רכיבים אלקטרוניים. למשל, חיישני ABS ו-ESC, חיישני תאורה וגשם, GPS, חיישן תאוצה, בלמים וכו'. במקום להעביר אלפי חוטים נפרדים ברכב, הרבה רכיבים חולקים כבל אחד שמחבר את כולם אחד לשני ולמחשבי הרכב. לסטנדרט הזה קוראים CAN Bus והוא כבר בן 40 שנה. CipherSiP טוענת שהצליחה לשפר את רוחב הפס בטכנולוגיה הזו ולהעניק חיים חדשים לסטנדרט הישן הזה.

אין לי שום דרך לתאר את הפיתוח הזה בלי לגרור מכם פיהוק אבל הרבה פעמים דווקא השיפורים ההדרגתיים המשעממים האלה מביאים מהפיכות צרכנות גדולות (תחשבו GPRS מול LTE).

וידאו Live מלא של האירוע

סיכום

נגעתי רק בחלק מהחברות והפרוייקטים שהוצגו אפילו באירוע המצומצם הזה. אני לא מרחם על מי שיצטרך ללעבור בין 1,000 חדרים ולסקר את CES 2019 עצמה אבל בהחלט יהיה מעניין.

אני רוצה להודות למכון הייצוא על היוזמה ואייטם מדיה על ההזמנה. מידע על כל המיצגים אפשר לראות פה.

מה המיזם שהכי התרשמתם ממנו? ספרו לנו בתגובות