הכותב היה אורח סמסונג ישראל באירוע ההשקה של המכשיר ומשתמש ב-Galaxy S8 יומיומית.
Galaxy S9 ולמה משעמם זה טוב

אגיד את זה כבר עכשיו: ה-Galaxy S8 הוא מכשיר טוב וה-Galaxy S9 נראה מכל הבחינות טוב יותר. הספקנו לברך על קורא טביעות האצבע שזז למקום הגיוני ולבכות על Bixby שבינתיים נשאר אבל מנסה להשתפר.
אני רוצה לדבר על משהו אחר, משהו גדול יותר מסתם עוד מכשיר לעוד שנה מיצרנית גדולה.
סוף סוף יציבות
זוכרים איך מכשיר בן שנתיים כבר לא סחב יישומים חדשים? איך משחק תמך רק ב-5 דגמי מכשירים? איך חיפשנו בפורומים של XDA (פורום למתקדמים של אנדרואיד) איך פותרים —בעיה-הזויה-עם-שם-מוזר— תורנית?
היה משהו מאוד כיף בימים המוקדמים של אנדרואיד כשכל דור הוא אבטיפוס של כיוון חדש אבל גם חווינו הרבה כאבי גדילה.
אני יכול להגיד שעם פרסום המפרט של ה-Galaxy S9, שמהווה יורש מאוד סולידי לקודמו, חשבתי "וואו: סוף סוף, ללא ספק, אנדרואיד היא פלטפורמה בוגרת".
אנדרואיד: רכבת הרים של פיצ'רים
כמי שנהנה לשלב טכנולוגיה בחייו, לגלות ולהתענג על יכולות חדשות, חוויתי לא מעט אכזבות במרוצת השנים. מעבר ממכשיר ותיק למכשיר חדש (מכשירי דגל) הרגיש תמיד כמו הגרלה; תמיד כלל סיכון גדול לוותר על פיצ'ר טוב מהמכשיר הקודם.
טעינה אלחוטית
ה-Nexus 4 (הושק ב-2012) היה אולי המכשיר הפופולרי הראשון עם טעינה אלחוטית בתקן Qi. מכשירי הדגל של 2013 והלאה דילגו על הפיצ'ר ברובם, כולל ה-Nexus 5X ו-6P.
עמידות למים
כבר ב-2013 ה-Xperia Z שלי הגיע עם עמידות למים IP57 (אפשר לטבול במים). טוב, הוא היה טיפה מגוחך עם מכסים הרמטיים על כל פתח. שיחקתי עם חברים במשחק "מצא את פתח האוזניות" ויש כאלה שהתייאשו.
עדיין, יכלתי לשטוף אותו בברז! להשתמש חופשי בגשם! שלושת המכשירים הבאים שלי מאז ומרבית ספינות הדגל דילגו על עמידות למים עד לאולי 2017.
תצוגת OLED
בטכנולוגיית OLED כל פיקסל הוא "מנורה" קטנה, שאפשר לכבות לגמרי ולקבל שחור אמיתי. יותר מזה — הפיקסל לא "דולק"? הוא לא צורך אנרגיה וחוסך בחיי סוללה. היום ה-OLED רק מתחיל לעשות את דרכו לטלויזיות ומסכי מחשב, אבל באנדראיד הטכנולוגיה לא חדשה: אפילו ה-Nexus One (הושק ב-2010) היא מצוייד בה. PenTile AMOLED אם נדייק.
אבל מחוץ למספר מכשירים מצומצם, מרבית היצרניות התעלמו באלגנטיות מקפיצת המדרגה הטכנולוגית הזו והדגישו גודל מסך, או מיתגו מחדש את ה-LCD הישן כ-Super LCD או LED.
המפתח הוא שינוי הדרגתי לטובה
בעולם של פיתוח תוכנה, הפילוסופיה הרווחת היא Agile. מה זה פיתוח Agile? בשורה התחתונה: לזוז בצעדים קטנים ותמיד במגמת שיפור. עולם החומרה הוא ללא ספק מורכב יותר; צריך למצוא ספקים לכל בורג ולעמוד במעטפת מחיר מאוד נוקשה לכל יחידת ייצור. אפשר להבין למה כל דור חדש של מכשיר הרגיש כמו עולם חדש מבחינת מה מקבלים ועל מה מוותרים; אפשר להבין אבל גם מותר להתלונן.
זה מחבר אותי ל-S9. בחשיבה שהובילה לפוסט הזה חיברתי את הנקודות והתחלתי להסתכל על סדרת Galaxy S באור אחר. נכון, הסדרה התחילה כחיקוי לכאורה של ה-iPhone 3GS ונאבקה זמן מה על זהות משלה. נכון, היו נקודות בזמן שבהן האנדרואיד המתקדם ביותר לא בא עם שם משפחה Galaxy. אבל חייבים לתת קרדיט לסמסונג: הם זזו באופן עקבי קדימה ושמרו על החיובי מדור לדור.
למשל אם נביט על הנקודות שהעליתי קודם, טעינה אלחוטית קיבלנו ב-Galaxy S6 בשנת 2015. עמידות למים IP67 הוצגה ב-S5 ב-2014. מסך OLED היה עוד ל-Galaxy i7500 (הדגם שלפני ה-S). כל הפיצ'רים האלה, מרגע שהושקו, המשיכו לדורות הבאים ועד היום.
זה ממשיך עם NFC (ב-2012 עם S3), קורא טביעות אצבע (ב-2014 עם S5)… למעשה די קשה למצוא דוגמה לצעד אחורה בכל הליין הזה. אולי הסרת חיישן טמפרטורה ב-S5? סוללה שקצת קָטְנָה ב-S6? אה כן, חסרה לי הגלילה עם העיניים, Smart Scroll, שהוסרה ב-S6. די מרשים.
מתיישרים עם אפל
בעולם של אפל כאשר שמשיקים פיצ'ר, עושים ממנו רעש, ממתגים אותו, מדגימים איך הוא משתלב בחיים שלנו ו… הכי חשוב—שומרים עליו לאורך הדורות!
אוקיי, גם אפל הרגו כמה פיצ'רים, כמו למשל יציאת אוזניות חוטיות, אבל באופן מאוד מכוון ועם אלטרנטיבות מוכנות (שיפור טכנולוגיה אלחוטית, מתאם שמגיע עם המכשיר).
אני לא איש iPhone אבל תמיד הערכתי את העובדה הזו: הנֶרטיב של ה-iPhone בעל הגיון עצמי עקבי.
סדרת ה-S מכתיבה את הטון
מתשובה בהולה ל-iPhone, משפחת Galaxy S יצרה לעצמה זהות חדשה והתחילה היא להכתיב את הטון. אפשר לראות סגירת מעגל בעובדה שלשם שינוי ה-iPhone X הוא תשובה ל-Galaxy S8.
ב-8 השנים האחרונות החלפתי 14 מכשירים מבערך כל יצרנית גדולה. בממוצע מכשיר בכל חצי שנה. בינתיים מכל התקופה, ה-S8 אצלי הכי הרבה זמן, שנה עגולה. זה אומר משהו.
