שילמתי על הכרטיסים לסרט מכספי.
הסריקה של מגזין WIZ גיליון 15 התבצעה בידי Yaniv מהאתר abandonwaremagazines
הצילומים מהסרט נלקחו מצילומי מסך מהטריילר הרשמי של חברת Paramount Pictures.
סוניק הסרט – ביקורת ומסע נוסטלגי
סוניק, מאיפה מתחילים?
לא ציפיתי בכלל שאהב את סוניק הסרט (לא התרגום הכי מדהים, אבל ניחא), או בכלל אצפה בו בקולנוע בבכורה, אבל כך זה קרה. הגעתי לקולנוע, המסך החשיך והתחילה אחת החוויות הכי מופלאות שחוויתי אי פעם בקולנוע, אבל אני מקדים את עצמי, אולי כדאי שאתחיל מההתחלה…
*רעש של וידאו חוזר לאחור*
אז היי. אני אור, ואני מאוד מאוד אוהב את סוניק. כמה מאוד? בואו נראה:
- המשחק הראשון שלי בקונסולה לטלוויזיה היה סוניק 3 וסוניק ונאקלס.
- היו לי תחתונים של סוניק, במגוון צבעים.
- ישנתי עם בובה של סוניק (וזנבות) כשהייתי קטן.
- קראתי את הקומיקס הפחות מוכר של סוניק.
- צפיתי בסדרה הפחות מוצלחת של סוניק ששודרה בארץ.
- אחד הדברים הראשונים שלמדתי לצייר, היה כמובן סוניק (שהופיע על התחתונים) ועד היום אני מצייר אותו בצורה מאוד מדויקת, כפי שניתן לראות בתמונות.
אז לכאורה הייתי צריך לעמוד כבר בתור שבוע לפני יציאת הסרט לקולנוע ולקנות כרטיס מזמן, לא? אבל לא עשיתי זאת. אולי מדובר בציניקן שבי, אולי זה הגיל, אולי זו העבודה שאין כמעט סרטים טובים המבוססים על משחקי וידאו (תפסיקו להגיד משחקי מחשב, כי סוניק הוא ל-א משחק מחשב), אבל חיכיתי לרגע האחרון כמעט לקנות כרטיס (17:30 להצגה של 22:10 באנגלית עם תרגום) ובמזל היו מקומות בול באמצע השורה האחרונה באחת האולמות הקטנים ביס פלאנט באיילון. אבל בשביל להבין קצת יותר על החוויה השלמה שלי מהסרט אנחנו נצטרך ללכת אפילו יותר אחורה.
רגע לפני…
אבל רגע לפני… אם אתם רק בשביל לקרוא ביקורת על הסרט, לחצו פה. אם בא לכם להמשיך איתי במסע ל"למה" כל כך נהניתי מהסרט, המשיכו לקרוא.
סוניק וילדי שנות ה-90' בטח יזדהו איתי
השנה היא 1992, והאינטרנט עוד לא הומצא, אז בשביל לגלות אילו משחקים חדשים קיימים בכלל, מעבר למה שאפשר לקנות ב"עתיד מחשבים" (היום באג), הייתי קונה כל חודש מגזין בשם WIZ. הוא היה האינטרנט שלי באותם ימים. היו שם ביקורות על משחקים חדשים, מידע על משחקים שעוד לא הגיעו לארץ (מה זה Steam?!) ונינטנדו שלטו בארץ באותה תקופה עם אותו שרברב איטלקי מוכר.
באחד הגיליונית הייתה כתבה מאוד מעניינית על "סוניק נגד מריו", שם גיליתי לראשונה על סוניק הקיפוד ושם נכתב "סוניק הוא מן שילוב של קיפוד ומיקי מאוס עם כישורים כאסחיים במיוחד. הוא רץ במהירות האור ומוריד את כל מה שהוא חולף על פניו במהירות הקול." (לא הכי מדויק). עוד נכתב: "סוניק גם חמוד. משהו מתוק שבא לחבק ולהחזיק בפינה מיוחדת בחדר." (כל כך נכון!) באותם ימים לא ידעתי שאני באמת אחזיק אותו בפינה מיוחדת בחדר, על המיטה שלי ואקח אותו ל"טיולים" סביב ארה"ב.
התאהבתי. סוניק. מעבר לכך שלא הייתה לי את ה-Super Nintendo Entertainment System, הקונסולה המתחרה של נינטנדו, אז מריו לא הכי "הדליק" אותי בזמנו, היה איזה קסם מיוחד בסוניק. הוא היה מהיר מאוד, גם אני די מהיר ואהבתי דמויות מהירות, הוא היה כחול. הצבע האהוב עלי הוא ירוק, ואיך עושים ירוק? צהוב + כחול. היה באיורים שלו (כן איורים, תשכחו מסרטונים בומרס!) משהו מאוד חמודי ומרגיע כזה. סוניק ישמור עליכם, הוא שובב אבל עם לב זהב. וכך הכרתי את הקיפוד הכי מפורסם בעולם, שעד היום אני חושב שדורבן יותר מתאים לו, בגלל המבנה המיוחד של הקוצים והעובדה שהם נשלפים עם שדרוגים מסויימים.
סוניק המשחק, עוד הרבה לפני סוניק הסרט
עכשיו השנה היא 1994 ואני גר בארה"ב ומקבל ליום ההולדת שלי (בדצמבר) מתנה שהיא חלומו של כל ילד. קונסולת טלוויזיה חדשה ומהממת בשם Genesis (המקבילה בארץ היא המגה דרייב 2) של חברת SEGA היפנית. אבל יש גם הפתעה, עם הקונסולה מגיעים שני משחקים:
- Sonic the Hedgehog 3
- Sonic & Knuckles
מדובר ב-2 משחקים שהם בעצם 3. כי באותם ימים, חברת סגה, הייתה מאוד יצירתית והמשחק סוניק ונאקלס הגיע עם פתח מלמעלה המאפשר לחבר משחקים אליו. כך שברגע שהרכבתי את סוניק 3 על סוניק ונאקלס קיבלתי משחק חדש בשם Sonic 3 & Knuckles המורכב מכל המסכים של סוניק 3 וכל המסכים של סוניק ונאקלס פלוס מסך בונוס סופי, מה שלבטח היה נקרא היום True Ending, שאליו אפשר להגיע עם אוספים את כל ה-14 יהלומים החבויים סביב המשחק, 7 יהלומים בסוניק 3 ו-7 בסוניק ונאקלס, ורק בסוף נלחמים במסך מיוחד מאוד בו מופיע ד"ר רובוטניק (האויב הנצחי של סוניק – או ג'ים קארי אם תרצו) בצורתו האמיתית והמאתגרת מכולם. בקיצור חגיגת סוניק אמיתית.
למי שלא גדל בשנות ה-90' או לא שיחק אף פעם בסוניק, מדובר במשחקים פשוטים יחסית. לכל עולם יש שני חלקים ובחלק השני יש בוס. ברוב המקרים נצטרך לרוץ מהר מאוד סביב המפה, לאסוף טבעות מזהב וכוחות מיוחדים ולהביס אויבים, לרוב ע"י קפיצה עליהם עם סיבוב (היי מריו?). האזורים מגוונים, כולל מתחת למים,, עולם הקרח, פירמידות החול, החלל, פארק משחקים ועוד. גם הבוסים מגוונים ומתאימים את עצמם לאזור, כך שבאזור החולי נלחם מול ספינקס ענק, שכמובן רובוטניק שולט עליו ומסתתר בתוכו.
כמו שכבר צויין, סוניק הוא בעל לב זהב והוא הורס את כל האויבים שהם הרובוטים של ד"ר רובוטניק בשביל לשחרר את החיות הכלואות בתוכם שהם חברים שלו.
כמובן שאחרי סוניק 3 הייתי חייב לשחק ב-2 וב-1. אספר בקצרה ש-1 לא מדהים ו-2 סבבה.
לאחר מכן גם היה לי משחק מוזר בשם Sonic CD למחשב, כן כן סוניק ל-PC, שם הכרתי לראשונה דמות בשם Mecha Sonic, מדובר על סוניק מתכתי שהוא פרי יצירתי של ד"ר רובוטניק, הבא להשמיד את סוניק המקורי ובעל יכולות דומות למקור.
היה גם קומיקס, הוא היה מעולה, היו שם עוד הרבה דמויות כולל מיני קומיקס אישי של Miles Tails Prower ה"אח" וחבר של סוניק, שועל בעל שני זנבות.
סוניק האח מגיע לאפל טיוי 🙂
Geplaatst door Or Kurts op Vrijdag 18 maart 2016
עם עלייתם של מכשיר המובייל החכמים באמת, סטייל אייפון ומכשירי האנדרואיד, סוניק הגיע גם לאייפון והיה אחד המשחקים הראשונים שקניתי בכסף אמיתי (בערך, היו לי Gift Cards). הוא היה סבבה, שמר על ה"סוניקיות" המקורית שלו, וזרם לא רע במסך הקטן ובכלל, מי שיודע, כיף לראות שסגה ממשיכה להוציא משחקים עד היום, כאשר היא פרשה ממרוץ החימוש בתחום הקונסולות לאחר שירת הברבור עם ה- Sega DreamCast.
הזמנתי כרטיס לסרט סוניק הקיפוד בגלל גיפ
כן, סיפור די מוזר על כך שמה ששכנע אותי בסוף כן ללכת לסרט היה גיפ. מעשה שהיה, נתקלתי בדיון בקבוצת "הגיקיה" שכמו שהשם מרמז, מדברת על כל מה שגיקים אוהבים. בעוד שאני לא אוהב את הביטוי הנ"ל, הוא עדיף על "חנון", ובכל מקרה התפתח דיון נחמד על האם סוניק הסרט יכול להיות הסרט הכי טוב שמבוסס על משחק.
רציתי שאחד הטיעונים המסיימים שלי יהיה גיפ של סוניק, אבל שכחתי שהסרט כבר יצא בארה"ב שבוע לפני ולכן אני עשוי להיחשף לחלקים מהסרט. תחת שורת החיפוש של הגיפים בפייסבוק רשמתי "סוניק" והופיע גיפ מהסרט שאני לא אספר עליו ולא אביא אותו כאן כי הוא עלול להרוס לאנשים אחרים.
הגיפ תיאר סיטואציה בין ד"ר רובוטניק לעוזר שלו, יש הרבה סיטואציות בסרט, היא היתה משעשעת וגרמה לי להבין שמדובר בסרט קליל וכיפי, ובכלל שג'ים קארי הוא דמות מדהימה בתור הנבל. כן כן, אני יודע שחלק מהקוראים לא יסכימו איתי אבל ממש אהבתי אותו ב"באטמן לנצח" בתור The Riddler וגם בתור אדוורד אי. ניגמה.
אז הזמנתי כרטיס, עדכנתי את האישה שלא מדובר באימה ואפשר ללכת. יצאנו לדרך.
סוניק הסרט – ביקורת
קוראים היזהרו: אם אתם לא רוצים לדעת כלום על הסרט, אז ה-1000 מילים שנכתבו עד כה לא הכילו א-ף פרט על הסרט (מלבד העובדה שהוא טוב מאוד) ואתם יכולים לעצור כעת, ללכת לצפות בסרט ולחזור. אבל אם אין לכם בעיה לדעת טיפה על הסרט, המשיכו לקרוא אני בכל זאת אשתדל לא לעשות ספוילרים בשני מישורים:
- מישור הסרט הסינמטי עצמו. טוויסטים, ספוילרים, נקודות חשובות בעלילה, דמויות שלא הוצגו בטריילר.
- מישור ילדי שנות ה-90' כל מיני רפרנסים חביבים הנוגעים ר-ק לאנשים ששיחקו במשחקים המקוריים ומכירים את המקור שעליו מבוסס סוניק הסרט.
כל ההתחלות איטיות – גם זאת
אז ההתחלה קצת מוזרה, מוצגת לנו דמות של ינשוף, שגם המעריצים המכורים לא הכי מבינים, ומפה לשם סוניק נאלץ להישלח לכדור הארץ, כי מסוכן בכוכב שלו. איך הוא נשלח? דרך טבעות הזהב המוכרות שסוניק אוסף במהלך המשחקים, עובר איתם לשלבי הבונוס וכשהוא נפסל הם נופלות ממנו. הם אפילו לקחו את הסאונד המקורי של המשחקים ב-16 ביט, תענוג!
האקספוזיציה רדומה יחסית, סוניק מנסה לחיות בעיירה נידחת וקטנה וארה"ב ובגלל המהירות המטורפת שלו (והיא נמדדת במהלך הסרט), אף אחד לא מודע לקיומו, טוב, כמעט אף אחד, הבטחתי בלי ספוילרים אבל יש פה בדיחה מעולה שנמשכת לאורך כל הסרט.
די מהר הוא מתגלה בידי שריף מקומי בשם טום, משוחק בידי James Marsden, והם מתחברים.
ד"ר רובוטניק נכנס לתמונה
הרגע לו כולם חיכו, גם אני כמובן, הוא ההצגה של קארי בתור הדמות הכי מרושעת (אולי?) ומטורפות שנראתה על המסך. לא מדובר על Dr. Doom, מהסרטים של מארוול או תאנוס, אל תשכחו שמדובר בסרט לילדים עם דירוג PG בארה"ב, כלומר אין קללות, אין דם ואלימות מרומזת סטייל סלאפסטיק כלומר: אני נותן אגרוף לאויב, האויב נופל. כמה סצנות לאחר מכן, האויב חבוש. זהו.
הדמות של רובוטניק ממש נכתבה לקארי Like a Gloveeeee (קרדיט למי שהבין את הרפרנס). ולמי שפספס את החלק הראשון של הסקירה, רובוטניק הוא דמות הנבל המאמין שבני האדם נחותים ולכן כמעט כל הגאדג'טים שהוא ישתמש בהם הם רובוטים, הרבה יותר צייתנים. יש לו "סיידקיק" לא יוצלח כמובן בשם Agent Stone הנועד נטו לשעשע אותנו וליצור אינטראקציה בין קארי למישהו, כי אחרת הוא היה לבד ורק ממלמל לעצמו, פחות מצחיק.
קארי מגיע עם משאית משלו, (כי כמובן שהוא צריך משאית), שהיא גם ה-HQ או המטה הראשי שלו. כבר פה יש מספר רפרנסים לסרטים ישנים, (שימו לב לעין של המשאית) תענוג!
פה הזמן לומר שמעבר לרפרנסים לסדרה, יש גם רפרנסים לתקופה (למרות שהסרט לא מתרחש בשנות ה-90') וגם לדמויות מוכרות יותר או פחות מהתקופה שלנו כמו The Rock למשל.
המסע של סוניק וטום מתחיל
כמו שאפשר לתאר, העלילה היא לא הכי מתוחכמת בעולם. סוניק עושה פשלה, וצריך לנסוע עם טום השריף לסן פרנסיסקו בשביל לכפר עליה. במהלך המסע שלו רובוטניק מנסה לתפוס אותו, למה? כי הוא רובוטניק וכמו שאין זכות קיום לבאטמן בלי הג'וקר אז גם אין זכות קיום לסוניק בלי הנבל שמנסה לתפוס אותו. כי סרט על "סוניק הולך לסן פרנסיסקו", יצליח כנראה פחות טוב בקופות.
רובוטניק דולק בעקבותיהם ומספק סצנת מרדף מותחת ומשעשת במיוחד על הכביש המהיר. עוד סצנה מעולה מתרחשת בבר אופנוענים מקומי. מה שלדעתי באמת מיוחד, הוא שאנחנו אחרי בערך חצי מהסרט ורק אז ה"צלם" בוחר בטכניקת צילום מיוחדת המוכרת לצופים שאוהבים לצפות בגיבורי על מהירים מהסרטים של מארוול ו-DC, לדעתי מדובר בלא פחות מגאונות, גם בגלל הטכניקה וגם בגלל שהם שמרו זאת ולא עשו לטכניקה Abuse וגרמו לנו להתבאס ממנה.
סן פרנסיסקו והסוף
למרות העלילה הדלה קשה לי להמשיך לספר, רק אומר שסוניק וחברו טום מגיעים לסן פרנסיסקו באותו הזמן שרובוטניק מגיע והעניינים… מסתבכים.
פה אני אתן אזהרת ספוילרים כי אני עלול לרמוז למשהו שיתרחש בסוף למרות שאני סופר משתדל שלא, אז אם אתם לא רוצים ספוילר לכלום דלגו למילים "סוף הספוילר."
סוף הסרט, הוא כמובן Happy End, לכולם חוץ מהנבל, אבל תישארו אחרי הקרדיטים (לא עד הסוף), כי מתרחשות שתי סצנות מאוד חשובות. אחת של קארי הרומזת לסרט המשך ואולי אפילו לתאריך שלו, ואחת נוספת שילדי שנות ה-90' חיכו לה ש-מ-מ-ש רומזת על סרט המשך. אבל ממשששש.
סוף הספוילר.
דיבוב או תרגום
קשה לי מאוד לראות סרטים עם דיבוב ובטח שגם להמליץ עליהם עם דיבוב. אני מבין כמובן את הרצון לראות את הסרט עם הילדים עם דיבוב, אבל עשו לעצמכם טובה, לכו לראות את קארי באנגלית. ממש התבאסתי מהתרגום עצמו (אני קורא אותו לפעמים כדי להבין מה שמעתי), שלעיתים התעצל ולא תרגם את הבדיחה עד הסוף ולפעמים סתם תרגם את הטקסט ולא את הרפרנס.
מקרה אחד שהפריע לי במיוחד היה שסוניק קרא לרובוטניק "Eggman" והמתרגם תרגם זאת ל"איש ביצה", או משהו בסגנון, ניכר שלא נעשתה פה עבודת מחקר, כי אגמן הוא הכינוי לרובוטניק אחרי תקופה מסוימת בעולם המשחקים. מישהו שם בסגה החליט ש"רובוטניק" מורכב מדי והתייחס רק לצורת הבטן של הד"ר הרשע. עכשיו אולי זו קטנוניות אבל היה אפשר לתרגם "איש ביצה (אגמן הוא הכינוי החדש לרובוטניק במשחק)", או משהו בסגנון, סתם מעצבן, בקיצור לדעתי באנגלית עדיף בהרבה.
סיכום
סוניק הסרט (עדיין קשה לי עם השם הזה), הוא סרט מצוין שבאמת כולם יהנו ממנו:
- ילדים, כי מדובר בדמות של אנימציה ממוחשבת שממש נראית כמו בובת פרווה קטנה (ואני יודע, כי היתה לי בובה דומה בילדותי).
- ילדי שנות ה-90' ששיחקו או הכירו את הדמות המקורית כי הסרט מלא ברפרנסים חביבים לסדרת המשחקים וגם לסדרת הטלוויזיה.
- מעריצים של ג'ים קארי, האיש בעל 1000 הפרצופים חוזר, ניתן ממש לראות איפה קארי מתחיל ורובוטניק נגמר, עם מגוון ניואנסים ופרצופים שקארי ממציא ומשנה שוב ושוב. וזה לא קל, כי הדמות במשחקים לרוב ניזונה ממספר משפטים קצרים וכעס, ולאחר מכן "אני אתפוס אותך סוניק!"
- צופים שהם לא באף קטגוריה. גם בלי להכיר את סוניק, את המשחקים, או אפילו את קארי מדובר בסרט חביב המספר סיפור מוכר של "מסעו של גיבור", במקרה הנ"ל, הגיבור הוא חייזר עם כוחות על ונראה כמו בובת פרווה, אי אפשר להגיד לא לדבר חמוד כזה.
בסופו של יום קשה לי באמת לראות אנשים שלא יאהבו את הסרט, ברמה של "שונאים את הסרט", אפילו אנשים ששמים לב לכל ניואנס, אין ספק שסגה וההפקה עבדו שעות נוספות להתאים חלק מהדמות מהמשחקים/סדרות לסרט. הוכחה לכך היא הדחייה של הסרט בשביל לרנדר את סוניק מחדש כדי שיראה פחות אנושי ויותר… סוניק!
אז זהו, הסתיימה לה אחת הביקורות היותר ארוכות שלי, אבל היו לי חשוב להעביר אתכם ביחד איתי מסע, מסע שהתחיל בתחילת שנות ה-90' ועדיין ממשיך, עד הפעם הבאה.
לעוד מידע וכתבות בנושא הצטרפו לקבוצות הפייסבוק שלנו, שם אפשר להמשיך את הדיון על סוניק הסרט.