סוף האנושות במסווה של משחק חמוד על חתול

המשחק Stray הוא לא משחק סטנדרטי במובן הקלאסי של "סימולטור חתולים", בעוד, הוא בהחלט שווק ככזה, הוא צופן בחובו סודות אפלים וקודרים הרבה יותר.

וב-2023, שיש ליטלרי איום שה-AI ישמיד אותנו, זה כבר לא סתם ביקורות על "מה יכול להיות" אבל אני מקדים את המאוחר.

ברוכים הבאים לעיר התת-קרקעית

חתול! רד מהמקלדת, אי אפשר להקליד ככה!

המשחק מתחיל בעיר תת-קרקעית נטושה, כשאנחנו, החתול, מסיירים ומנסים לגלות איפה אנחנו, מי ה"אנשים" שפה, ואיך יוצאים מפה?

הרובוטים-אנשים שמאכלסים את העיר, הם טיפוסים די מוזרים. מצד אחד הם באמת רובוטים, ואפילו מדברים על זה שהם אוכלים שמן וחלקי חילוף, יכולים לשדרג את הגוף שלהם ולתקשר בצורה חכמה, מצד שני, הם "אנשים" במובן הסוציאלי של המילה בכך שהם בדרך כלל נמצאים בקבוצות, יש להם בהחלט רגשות, לפעמים "קר" להם, והם צריכים שמיכה, לפעמים הם אוהבים לנגן מוזיקה, ועוד.

עולם די מוזר, אבל מה שהמשחק לא מסתיר, די מהר, הוא שבני האדם, קרי – אנחנו, כבר לא שם. המשחק לא נכנס ללמה וכמה, אבל אנחנו לא פה ויש רובוטים. זהו.

ואנחנו באמת חתולים, על כל המשתמע מכך

אוקי, איך הגעתי למצב הזה ואיך יוצאים מפה?!

המשחק הוא סימולטור חתולים די מדהים. בעוד שיש חתול אמיתי, בשם Lala, שהקליט את הקולות של החתול הג'ינג'י החביב, ניכר שמפתחי המשחק, סטודיו קטן מאוד (5 מפתחים) בשם BlueTwelve Studio, יודע ומכיר חתולים היטב.

לי יש חתול, קוראים לו קת'ולהו, הוא פה לידי בזמן הסקירה. הוא חתול אמיתי. אבל כשהחתול בסטריי החליט שהוא שוכב על איזו כרית ומגרגר (שכידוע הגרגורים של החתולים מגיעים בתדרים מסויימים, ויש כאלו שגם אומרים בעלי יכולות ריפוי), הקולות הגיעו מהשלט של ה-PlayStation 5 שלי, ואז מי הגיע לשלט? קת'ולהו! החתול שלי, והתחיל לגרגר ביחד עם החתול במשחק. זה קרה כמה פעמים וזה היה די מדהים.

עוד חתולי הוא שבאמצע שלב יש לך אפשרות פשוט לנמנם לך, באיזה מדף, או להפיל חפצים משיש של מטבח, או לגרד את השטיח או הספה, ממש כמו חתול. וכאשר אומרים משהו שאתה לא אוהב, או מדברים על המראה שלך, אתה יכול להשמיע מאין "נהמה", וכמובן שאתה יכול ליילל, וכמובן שקת'ולהו שלי הגיב לייללה.

הכירו את B-12, הסיידקיק הלא מאוד חתולי

בהרבה מקומות אפשר פשוט לתפוס תנומה חתולית קצרה

כבר במשימות הראשונות של המשחק, נבין שאנחנו לא יכולים להסתדר לבד. אנחנו באמת "כולה" חתול, שאפילו לא יודע לתקשר עם האנדרואידים שבמשחק. לעזרה מגיע B-12, מאין רובוט-רחפן-עוזר שמקנה לנו יכולות שיחה עם תושבי העיר.

יש לנו אפשרות "לסמן" איפה היעד הבא, עם אורות העיר, לתרגם את הרובוטים לשפה מובנת, וגם B-12 מאפשר לנו להחזיק Inventory פעיל, שזה אומר מציאת מפתחות, "כסף" שמשום מה נמדד בפחיות, ועוד.

אבל לא הכל ורוד או פרוותי, כי יש בעיר גם אויבים שם Zurks, וצריך להבין איך להימנע או לנטרל אותם, כמובן ביחד עם B-12.

לא דיברתי הרבה על הרקע של B-12 אבל זה בגלל שאין לו כזה, הוא מגיע עם זיכרון משובש, הוא רק זוכר שהוא עזר לאיזה מדען מוכר, וחלק מהמשימות שלנו היא להחזיר לו את הזיכרון עם כל מיני פיסות מידע שנמצא בעיר. הזיכרון שלו יעזור לנו לא רק להתקדם בעלילה, אלא גם להבין יותר על ההיסטוריה של העיר, המעמדות, האויבים, וגם על זכרונות בני האדם שכבר לא פה.

סוף האנושות – פה קבור הכל… החתול?

זה לא שיער, זה פיצ'ר

עד כה תיארתי משחק פאזל – פלטפורמר, עם לא מעט פרקור, רק במקום לארה קרופט יש חתול ללא שם, לפי דיווחים הוא זכר (וגם לפי הסטטיסטיקה שרוב החתולים הג'ינג'ים הם זכרים), אבל פה לא נמצא הקסם האמיתי של המשחק.

אל תבינו לא נכון, משחק של חתולים שעושה קולות של חתולים ויודע גם "לתקשר" עם החתול שלי, הוא נהדר בספר שלי. ובתור משחק דיאוטופי שבמרכזו חתול, יש בהחלט הרבה הומור והרבה הומור עצמי, אבל ל-Stray יש היסטוריה הרבה יתר מעניינת ולעיתים קודרת. אסביר זאת עם דוגמה.

באחד השלבים היותר מתקדמים, בעיר אחרת מהמקום שמתחילים ממנו, אנחנו נכנס למספרה. היא לא חלק מהסיפור הראשי (Main), אבל יש שם רובוטים אנדרואידים עומדים עם מברג וכאילו מבריגים את הברגים לראש, הגרסה שלהם לתספורת.

עכשיו אתם בטח אומרים לעצמכם שרובוטים לא צריכים להסתפר, ואתם צודקים! אבל בשיחה עם הרובוטים, הם מספרים שהם זוכרים שבני האדם היו הולכים למספרות לא רק בשביל להסתפר אלא גם לשמוע על חדשות, לקיים אינטראקציות ולחיות בצורה סוציאלית, ובעוד בני האדם כבר אינם, הרובוטים עדיין רוצים להיות "דומים" ולקיים את אותם ריטואלים של בני האנוש שנשכחו. זה לדעתי מדהים.

באינטראקציה אחרת אנחנו רואים רובוטים משקים עציצים ומספרים על זה שבני האדם גם היו משקים וזה היה מסב להם אושר, ולכן הם רוצים לזכור את בני האדם בעזרת הפעולות שהם היו עושים. 

כאילו תחשבו איזה גאוני. אין בני האדם, אנחנו לא יודעים אם הרובוטים אשמים או לא, אבל מה שבטוח הוא שהם מתגעגעים לבני האדם, והם עושים זאת בעזרות מחוות ופעולות שמזכירות להם את בני האדם, ולנו, בני האדם שמשחקים במשחק, זה נראה כמעט טבעי לצפות בפעולות כאלו, עד שאנחנו נזכרים שהם רובוטים.

בלבול נפלא שכזה. אבל יש גם סודות יותר אפלים כמו שהזכרתי, וגם העבר של B-12 ככל שהוא נחשף יותר מספר סיפור לא מאוד אופטימי, ועד המסך האחרון במשחק אנחנו יכולים רק לנסות להשלים את הפאזל בראש שלנו.

סיכום – לקנות, לא לקנות, לחכות למבצע, להוריד בסטרים

לילה טוב. לכו לשחק!

הוספתי המלצה חדשה שלא היתה עד כה, וסוני עזרה להביא אותה והיא "להוריד בסטרים" שזה אומר להוריד את המשחק בעזרת שירותי פלוס מורחב של סוני, או גיים פאס של אקס בוקס. הפעם אני חושב שזה אחלה במחיר מלא, אבל גם אם יש לכם את פלוס מורחב של Sony, כמו האקסטרה, לכו להוריד.

גם אם אתם לא אוהבים חתולים כמוני, המשחק הזה לדעתי ישבה את ליבכם. ואם אתם אוהבים פרקור, אז עוד יותר. אחלה משחק למחשב ול-PS4, PS5, ואני אשמח לשחק בעוד משחקים של BlueTwelve Studio, בהמשך.

להמשיך לשוחח על Stray וללמוד עוד על עולם המשחקים והטכנולוגיה בכלל, הצטרפו לקהילה שלנו כאן.