ההבטחה הגדולה של הבלוקצ'יין

כל טכנולוגיה חדשה משווקת כ-Game changer אבל מעטות הטכנולוגיות שבאמת מקיימות. ההבטחה הגדולה של טכנולוגיית הבלוקצ'יין טמונה ברישום מידע בצורה מבוזרת ופומבית ללא צורך בהסתמכות על גורם מרכזי. זו טכנולוגיה שעלתה לכותרות בזכות פרוטוקול הביטקוין, תחילה כגימיק שהחנונים משחקים בו ובשלב מאוחר יותר הצליחה לפרוץ למיינסטרים כדרך מהירה להתעשרות.

השימוש המקורי לשמו נוצרה טכנולוגיית הבלוקצ'יין היא על מנת לאפשר לאנשים לסחור אחד עם השני בעזרת פרוטוקול הביטקוין. על מנת להבין במה שונה הביטקוין מהשקל צריך לדבר תחילה על תחום אפור יותר שנוגע לכל אחד מאיתנו ביום יום ושרובינו לא מקדישים למכניקה מאחוריו מחשבה מיוחדת כי הוא פשוט עובד, אני מדבר על כסף.

מרגיש לנו מאוד טבעי להיכנס למכולת לקחת קרטון חלב ולתת לקופאית שטר שקיבלנו ממישהו אחר. אבל למה בעצם הסידור הזה עובד?

הסיבה היא אמונה, אמונה שהשטר שקיבלתי עבור הערך שייצרתי בדמות כתיבת קוד בחברה בה אני עובד יוכל להיות מומר בערך אחר בדמות קרטון חלב במכולת ברגע שאבחר בכך. אם נצלול עמוק יותר אז מדובר באמונה שהמדינה שהנפיקה את השטר שלי לא תקרוס או לא תחליט להדפיס כמויות עצומות של שטרות שיהפכו את השטר שלי לחסר ערך. קראתם נכון הכסף המודרני (פיאט) מגובה באמונה בלבד בגוף המנפיק. ההמדינה כמנפיק הכסף היא פשוט האיטרציה האחרונה בסדרה של פתרונות לסחר בין בני אדם אבל גם האיטרציה הזו לא חפה מבעיות.

אף אחד לא מבטיח שחרויות הפרט מהם אנחנו נהנים היום יהיו שם גם מחר, אף אחד לא יודע מה יהיו האידיאלים של המדינה בעתיד. מפחיד להחזיק חסכונות עבור שנים של עבודה קשה במטבע שמגובה רק באמון בין האזרח למדינה, מטבע אותו המדינה יכולה לבטל, להדפיס, למנוע המרתו למטבעות אחרים או להחרים על ידי הקפאת חשבונות בנק בגין סיבות שנראות לה מוצדקות מטבע שהמדינה יכולה לבצע בו מניפולציות בהתאם למה ש"נכון" כמו למשל להחליש את שערו ולחתוך את כוח הקניה שלנו ברגע וזה עוד לפני שמדברים על מקרים בהם המדינה פושטת רגל או פשוט מפסיקה להתקיים והשטרות הופכים לחסרי ערך בין לילה.

טכנולוגיית הבלוקצ'יין מוציאה את הנפקת הכסף מידי המדינה לטובת פרוטוקול ביטוקין גלובלי ומבוזר שלא דורש אמון במנפיק שצריך לסמוך עליו.

מהר מאוד נוצרו פרוטוקולים אחרים שבאו לפתור בעיות מסובכות יותר על גבי אותה הטכנולוגיה, כמו למשל רישום בעלות על רכוש. בעת רכישה של דירה, סכומי כסף עוברים בשלבים מהקונה למוכר לאחר שעורך הדין מודא שהתנאים עבור כל שלב ושלב מתקיימים ולבסוף הדירה נרשמת על שם הקונה בטאבו. גם הפתרון הזה בנוי על אמון בגוף ריכוזי אחד שמגיע עם שלל בעיות שמתחילות עם בירוקרטיה ממשלתית ארוכה ולא יעילה מסביב לתהליך ומסתיים ברישום של הדירה במאגר שלמדינה יש שליטה מלאה בו שיכולה להחליט יום אחד שיש לכם יותר מדי רכוש ושיהיה “נכון” לחלק אותו לחסרי רכוש תוך שינוי הבעלות במאגר הממשלתי.

חוזים חכמים, שהם סוג חדש של פרוטוקולים שרצים על הבלוקצ'יין מאפשרים לכסף ונכסים לעבור מיד ליד בהתאם לתנאים שנקבעים מראש בחוזה ברישום מדוייק שזמין פומבית לכולם בלי הצורך להסתמך על רושם מרכזי

כמו כל טכנולוגיה מהפכנית, גם לבלוקצ'יין נמצאו שימושים מפתיעים שחורגים הרבה מעבר לכוונה המקורית שעמדה מאחורי יצירתה. רבים מאתרי האינטרנט מסתמכים על פרסומות כמודל הכלכלי שמחזיק אותם באוויר, חברת פרסום מציגות פרסומות, המפרסמים מקבלים טרפיק, האתרים מקבלים כמה סנטים על כל קליק והמשתמש צופה בפרסומות תמורת תוכן. הבעיה עם המודל הזה (גם אם אתם אוהבים פרסומות) שגם הוא מאוד ריכוזי ועם הזמן חלק מחברות הפרסום צמחו למימדי ענק, מימדים שמאפשרים להן להכתיב תנאים לאתרים שמעוניינים להציג פרסום, תנאים שנוגעים לסכום התשלום עבור כל קליק ותנאים שנוגעים לתוכן “ראוי” לצד הפרסומות. “תוכן לא ראוי" פוסל אתרים להשתתף בתוכנית הפרסום במקרה הרע ומסרס את התוכן בהם במקרה הטוב על מנת לעמוד באמות המוסר של חברות הפרסום. YouTube היא דוגמא טובה לאתר שיש לו דה פקטו מונופול על שידורי וידאו ושיכול לכופף את היוצרים שלו כרצונו כמו שאור כבר סיקר בעבר.

ממש לאחרונה חלק מהאתרים באינטרנט שחסומים מהשתתפות בתוכניות הפרסום של החברות הגדולות כי התוכן בהן “לא ראוי” התחילו להכניס סקריפט שמשתמש בחלק קטן של כוח החישוב של הגולש על מנת להרוויח מטבעות קריפטו כל עוד הגולש נשאר באתר. מודל כזה הוא מהפכה של ממש, הוא מספק לגולש עמוד גלישה נקי מפרסומות, ליוצר התוכן אפיק הכנסה שלא תלוי בצד ג' בלי שום צורך לצנזר את עצמו ומרסן את הכוח שיש לחברות הפרסום.

על מנת להבין קצת יותר לעומק איך מתבצע הרישום המבוזר נחזור בחזרה לביטקוין שהינו פרוטוקול שנועד להעביר תשלומים מיוסי לאבי. שמו נובע מהשימוש בקריפטוגרפיה (אסימטרית). כאשר אתם יוצרים “ארנק” חדש, אתם יוצרים 2 מפתחות, האחד פרטי שאף אחד לא רואה והשני פומבי שזמין לכולם. בין 2 המפתחות האלה קיים קשר מתמטי שיחודי לכל זוג מפתחות. חשוב להדגיש שאי אפשר ליצור את המפתח הפרטי מהמפתח הציבורי. כאשר אבי מעביר מטבע ליוסי (לכתובת שיוסי מספק שגם לה קשר מתמטי יחודי למפתחות של יוסי) הוא חותם את העברה במפתח הפרטי שלו שזמין רק לו ואז כל מי שרוצה לבדוק שיוסי הוא זה שחתם את העברה פשוט לוקח את המפתח הציבורי ומוודא בעזרתו שהחתימה אכן שייכת למפתח הפרטי של ליוסי. זו המהות של חתימה דיגיטלית. אל תתפסו אותי במילה אבל על מנת למנוע עדכון תוכנה זדוני, כאשר מכשיר האייפון מוריד עדכון תוכנה מהשרתים של אפל הוא משתמש במפתח ציבורי של אפל על מנת לוודא שהעדכון אכן נחתם בעזרת המפתח הפרטי של אפל ורק אז המכשיר מאשר התקנה.

נשאלת השאלה, מה מונע מיוסי לקחת את אותו המטבע ולחתום העברה אחת לאבי ועוד העברה לבני? בעת שימוש בשקלים בשקלים אין אפשרות להשתמש פעמים באותו שטר של 100 כי יש מנפיק מרכזי שאחראי על הנפקת השקלים. משמע יש צורך במנגנון שמבצע רישום מאוד מדוייק של תנועת המטבעות ומונע שימוש כפול באותו המטבע.

המטבע שהתחיל את הכל

על פני השטח הבלוקצ'יין לא משנה במאומה את חווית הקניה של החלב, הפרוטוקול (מטבע הקריפטו) הינו עדיין יצוג נומינלי של ערך שיצרתם כאשר כתבתם קוד שמומר בערך בצורת קרטון חלב, ה-Game changer של ההבלוקצ'יין הוא המנגנון שמאפשר רישום מובוזר של תנועות כספיות בלי הצורך בגורם שיש צורך לתת בו אמון.

הבלוקצ'יין כשמו הוא, הינו שרשרת של בלוקים שזמין פומבית לכולם ואינו יושב על שרת מרכזי אלא מפוזר בעותקים מסתנכרנים ברחבי האינטרנט. כל בלוק הוא רשומה של תנועות כלכליות לפי הסדר כרונולוגי מיום הראשון של הפרוטוקול. הבלוקצ'יין עצמו כלומר שרשרת הבלוקים זמין לכל מי שבוחר להוריד אותו ומכיל את כל התנועות שנעשו בפרוטוקול מאז יומו הראשון , כאשר כל בלוק חדש שעבר אישור מסתנכרן מידית אצל מי שבוחר להחזיק אצלו את כל קובץ הבלוקצ'יין. “הארנק” לא באמת מכיל מטבעות, אלא רק מאפשר באמצעות המפתחות שבו להוכיח בעלות על המטבעות שרשומים בבלוקים שבבלוקצ'יין מהסיבה הזו אין צורך להיות מחובר לאינטרנט על מנת לקבל מטבעות (Cold wallet), ברגע שהצד השולח ביצע העברה המטבעות כבר רשומים על שם המקבל בבלוקצ'יין וההתחברות שלו לאינטרנט רק תאשרר לו זאת ויזואלית.

ברגע שנאספות מספיק תנועות חדשות המערכת מקבצת אותן ביחד לבלוק חדש אליו היא מוסיפה מחרוזת שהתקבלה עבור הבלוק המאושר האחרון ושואלת באופן פומבי את כל מי שמעוניין לענות איזו מחרוזת נוספת יש להוסיף על מנת לקבל output שמתחיל ב-10 אפסים (למשל) מפונקציית ה-hash, שיודעת לקחת input ולספק עבורו output יחודי ויחיד, כל שינוי ב-input יגרור output שונה. אין שום דרך ללמוד משהו מה-output על ה-input ולכן מי שרוצה לענות על השאלה יאלץ, ללא שום קיצורי דרך בצורה עיוורת להתחיל לנסות מחרוזות שונות עד שימצא את המחזורת שתספק את המענה לשאלה. מנגנון כזה נקרא proof-of-work והוא נועד להבטיח שמי שמצא את התשובה עבד קשה ללא קיצורי דרך. מפני שהשאלה נשאלת באופן פומבי הסבירות למציאת התשובה עומדת ביחס ישיר לכוח החישוב שזמין למי שבוחר לענות על השאלה , כורה המטבע. המערכת יודעת לזהות את כמות כוח החישוב שעומד לרשותה מסך הכורים במערכת ולהתאים את רמת הקושי של השאלה (נניח output שמתחיל ב-20 אפסים במקום ברק 10) כאשר המטרה היא שהפתרון ימצא בממוצע כל 10 דקות. מי שמצליח למצוא את הפתרון הנכון מתוגמל במספר מטבעות ביטקוין שנוצרים מהאוויר (נכרים) ונרשמים על שמו ברגע ששאר הכורים מאשרים שהפתרון שנמצא אכן נכון ובזה הרגע מתחיל החיפוש עבור המחזורת שמתאימה לבלוק הבא. כמות המטבעות שנכרת היא סופית ובשלב מסויים לא יכרו מטבעות נוספים והגמול עבור תשובה נכונה ינתן בצורה של עמלות.

גם אם קיים כורה שמחליט להכניס רישום כוזב לתוך הבלוק שיתגמל אותו יש לזכור ששינוי של תו אחד ברישום האמיתי יגרום למחזורת אותה הוא מחפש להיות שונה מהותית מהמחרוזת אותה מחפשים שאר הכורים בגלל אופי פונקציית ה-hash. עליו יהיה להתחרות בכוח החישוב של כל הכורים במערכת שבינתיים מחפשים את המחזורת עבור הבלוק האמיתי לכן הסיכוי שהוא יצליח למצוא את הפתרון שלו בזמן הוא אפסי.

מתקבלת מערכת מבוזרת לחלוטין, שקופה ונטולת אמון שפתוחה לכל מי שרוצה להשתתף בכריה שמתגמלת כלכלית משתתפים על תשובות נכונות ובכך מושכת משתתפים חדשים מה שמעלה את רמת הקושי של הפתרונות ומקשה עוד ועוד על זיופים בגלל אופי פונקציית ה-hash ומנגנון ה- proof of work.

ההשלכות של טכנולוגיית הבלוקצ'יין הן שאנחנו חותכים את התלות בגורם רישום מרכזי, ה"מתווך" שנוטה ל"מצבי רוח" ועוברים להתנהל כלכלית אחד מול השני בצורה ישירה.

**אין לראות במאמר זה ובמידע ו/או הניתוח הכלולים בו הצעה או המלצה לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך ו/או נכסים פיננסים כלשהם או המלצה להשקעה באפיקים ספציפיים כלשהם. הניתוח במאמר זה נעשה בהתבסס על מידע אשר פורסם ו/או היה נגיש לכלל הציבור ומידע אחר ומידע הנובע ממקורות אחרים, הנחזה כמידע מהימן, וזאת, מבלי שטקטוק ביצעה בדיקות עצמאיות לשם בירור מהימנותו. האמור לעיל אינו מתיימר להכיל את כל המידע הדרוש למשקיע או השקעה זו או אחרת. לפיכך, האמור לעיל אינו מהווה בשום צורה שהיא תחליף לייעוץ/שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. לא מומלץ לקבל החלטות השקעה בהסתמך על מאמר זה בלבד ויש להתייעץ עם בעל רישיון מתאים בטרם ביצוע כל השקעה שהיא.