סוגיית ה-Sekiro, או "למה אנחנו מפחדים מקושי?"

מתי פעם אחרונה הרגשתם ש"הבסתם" משחק? מתי בפעם האחרונה הרגשתם פחד ממשי לזה שלא תוכלו לסיים את המשחק בגלל הקושי שלו? אם התשובה לשאלות אלו היא "אף פעם", אז כנראה שלא שיחקתם במשחקים של FromSoftware או לסרוגין, התחלתם לשחק רק בעשור האחרון. אבל בכל זאת, משחק חדש צץ בשלהי חודש מרץ והוא מאיים על נורמת הגיימינג. המשחק הזה הוא Sekiro: Shadows Die Twice.

שנת 2009, משחק בשם Demon Souls יוצא לאוויר העולם בתור כותר בלעדי אל הפלייסטיישן שלוש. כותר זה, במודע או לא במודע התחיל את אחת מסדרות המשחקים השנויות ביותר במחלוקת, הלא היא Dark Souls. המוח מאחורי סדרת המשחקים האלו היה מפתח משחקים יפני בשם הידאטאקא מיזאקי ולמיזאקי היה חזון, הוא רצה שאת המשחקים שלו יסיימו רק הטובים ביותר, שיסיימו אותם רק מי שלפי השקפת עולמו, הוא ראוי. בגלל השקפת עולם זו, בכל משחק שמיזאקי הוציא אי פעם היה סוג של "קיר קושי" בתחילת המשחק שאותו הוא תכנן שרק הנחושים ביותר יעברו. בין אם זה Lothric Castle בדארק סולס 3 ה- Cleric Beast ב-Bloodborne או ה- Taurus Demon ב-Dark Souls המקורי, כל משחק כלל בתוכו אתגר קשה, שרק אחריו תוכלו באמת להבין את המשחק ולהשתפר בו, מה שרוב האוכלוסייה לא עשתה.

אבל רגע, אם משחקים של מיזאקי קיימים כבר עשור , למה רק עכשיו סאגת הקושי התפוצצה? במה Sekiro שונה מכל המשחקים האחרים של אותה מפתחת? ולמה אנשים כל כך מתוסכלים מן המשחק הזה? מה הסוד הגדול?

בואו אגלה לכם סוד. Sekiro? המשחק הנוראי הזה שכולם לא מצליחים לשחק בו כי הוא קשה ברמות בלתי נסבלות? אז בתכלס, הוא לא באמת קשה. או ליתר דיוק, הוא לא יותר קשה ממשחקים אחרים שחברת FromSoftware שחררה לנו עד עכשיו. אבל, ויש אבל גדול, Sekiro הוא משחק ללא אלמנטים של אונליין או אלמנטים של משחקי תפקידים. מה שאומר שבניגוד למשחקים קודמים, אין פה אפשרות לעשות גריינדינג של רמות בשביל להעלות את כמות החיים או את כמות הנזק שאתם עושים. הדרך היחידה להשתפר היא ללמוד את המשחק (הזוועה!!!). נקודה נוספת וחשובה לציון היא שבניגוד למשחקים קודמים של From Software, הפעם הם פנו לאחת ממפיצות המשחקים הגדולות ביותר בעולם, Activision. עכשיו, קחו את Activision, תוסיפו אליה שם מוכר כמו FromSoftware ומעל כל זה, תפזרו את יפן הפאודלית, וקיבלתם משחק שכמעט לא יהיה בנאדם בעולם הגיימינג שלא שיחכה לו או לפחות יציץ עליו. וזו, לדעתי, הנקודה שגרמה לפיצוץ. זה לא ש-Sekiro הוא שד נוראי שלא היה עד כה בעולם הגיימינג, ממש לא. אבל הוא כן משחק שהרבה אנשים (שכנראה לא שיחקו במשחקים של FromSoftware לפני), חיכו לו. ופה הבעיה התחילה.

המסך הכי נפוץ במשחקי סולס, מוות

Sekiro לא העלה לדיון את הקושי שלו בלבד. הוא העלה לדיון בכל עולם הגיימינג את תרבות הקזואל גיימר, אנשים שלא רוצים להתעמק במשחקים, אלא רק לשבת מול הטלוויזיה עם שלט ומוח חצי כבוי בשעות הערב. הקזואל גיימרז כמובן לא הסתדרו עם Sekiro ומיד התחיל כעס גדול בעולם הגיימינג. מצד אחד, אנשים דרשו החזר כספי או אפשרות להורדת הקושי, הרי הם שילמו על המשחק, מגיע להם לקבל את החוויה שהם רוצים, לא? אבל מצד שני הגיעו וותיקי הסדרה שאמרו בדיוק ההיפך, זה שקניתם את המשחק לא אומר שמגיע לכם לראות את כתוביות הסיום (ראה ערך, החזון של מיזאקי). הדיון סביב נושא הקושי התפוצץ בכל הרשתות החברתיות עד שאחרי חודש From Software נכנעו חלקית ושחררו עדכון גרסה אשר יהפוך את המשחק לקל יותר.

העובדה שסטודיו ותיק ומפורסם בדמות From Software נכנע לדרישות הקהל מדאיגה מאוד. עד יציאת Sekiro, הסטודיו הנל היה מעין פורטל לשנות הגיימינג המוקדמות, השנים שבהן הגיימרים היו מביסים משחקים, ולא רק מסיימים אותם בקלילות ועוברים הלאה. השנים שבהן אנשים היו נתקעים ימים על בוסים רק בשביל ללמוד כל תנועה וכל מכה עד מאית השנייה, הכל בשביל לנצח את הבוס המעצבן. אז כן, לראות סטודיו ותיק וגאה כזה מוריד מהחזון שלו רק בגלל דרישות של אנשים גרם לי להרים גבה ולהסתכל עקום על כל עולם הגיימינג של היום. כי בתכלס, המשחקים כבר לא קשים. הדגש של היום הוא אפקט ה-Wow. לעשות את המשחקים כמה שיותר יפים וכמה שיותר מרשימים טכנולוגית, ורק אז לחשוב על הגיימפליי.

אישית, כל Sekiro לא עניינה אותי כל כך בפאן הנקודתי. Sekiro הוא משחק סינגלפלייר, טוב ככל שיהיה, כנראה שעוד כמה חודשים הרוב לא יזכרו שהוא היה קיים בכלל. אבל, בפאן הרחב, כל הסוגיה הזאת די הדאיגה אותי. בעולם הגיימינג של היום, שהכל נגיש והכל כאן ועכשיו והכל זורם, האם יש עדיין מקום לאנשים עם חזון? האם יש מקום לסדרות משחקים כמו Dark Souls? או שעולם המשחקים הקשים הולך ונעלם מול הפנים שלנו? ובכן, רק הזמן יגיד.

לעוד מידע וכתבות בנושא הצטרפו לקבוצות הפייסבוק שלנו שם אפשר להמשיך את הדיונים או שתרשמו לנו בתגובות.