פסטיבל Gamerz הוא חגיגה אמיתית לגיימרים

הגעתי קצת באיחור לפסטיבל Gamerz, כבר חשבתי שכל העמדות השוות יתפסו ואני אחנק מהצפיפות. חיכתה לי הפתעה נעימה ביותר.

כך התחיל המסע שלי, שארך כמעט יום שלם בפסטיבל Gamerz. ניתן לראות שהמארגנים למדו מאירועים מתחרים והפנימו את מה שצריך. העיקר היה, כמה מפתיע, המשחקים והגיימרים עצמם ולא החסויות והשמות הגדולים.

בתור מי שביקר בהרבה אירועי גיימינג אחרים, אפשר לומר ש-Gamerz הוא האירוע הראשון שבו באמת היה אפשר להבין מה המטרה שלו. לא עוד אינספור חנויות פריטים (מרצ'נדייס) ממגוון חברות (גם את זה היה, ואפילו BUG, אבל הם לא היו העיקר). המקום המרווח בביתן 1 בגני התערוכה כלל עשרות אם לא מאות עמדות משחק. מעבר כמובן למשחקים אקסקלוסיביים ולא אקסקלוסיביים של Sony PlayStation היו גם משחקי PC ואפילו XBOX.

התור הכי ארוך, Bravo Team

העיקר היה לא להלל קונסולה אחת או פלטפורמה אחת, אלא את המשחקים עצמם. כך ניתן היה לראות "שדרה" מלאה של עמדות Far Cry 5. למרות שהשם PS4 Pro נזרק הרבה, לא היתה גישה לקונסולות עצמם, אז לא היה ניתן לדעת איזה קונסולה מריצה מה, בלי להיכנס להגדרות, פשוט תשחקו- זה היה המוטו של המארגנים, מוטו מעולה. העמדות הרבות הקטינו את הצפיפות והיא לא הורגשה כמעט בכלל, התורים גם הם לא היו ארוכים במיוחד.

היוטיוברים וגדר ההפרדה

כן, אני שוב אחפור קצת על תופעת ה"יוטיוב", אבל הפעם בזווית קצת שונה. זה לא סוד שהיוטיוברים היום הם מובילי דיעה הרבה יותר מאפיקי מדיה אחרים. אפילו לא רק גיימרים, יוטיוברים שעושים שטויות שמעלים תכנים מצחיקים ועוד.
ההפקה ו-PlayCon ידעו לנצל זאת כאשר הם "גידרו" את היוטיוברים בבמה אחת ורק מי ששילם על כרטיס המפגש (עוד כ-30 ₪) זכה להיכנס ולהתחכך קצת עם המפורסמים.

נוצר מצב מוזר, כאשר המשתתפים ששילמו כרטיס רגיל עמדו על הגדר וצרחו ליוטיובר האהוב עליהם לבוא להתקרב ל"בערך" סלפי, רק בשביל לעשות וי.

כיוון שמדובר בחמישה ימי פסטיבל והרבה יוטיוברים, הם מחולקים לסשנים, זה אומר שברגע קריאת שורות אלו, יתכן והאליל שלכם כבר לא יופיע יותר. חבל. אישית אני ישבתי ארוכות עם תום טרגר ואור פז הלוא הם Sugar Zaza ( כ-156,000 סאבים) והיה מהנה. הם יוצרים ותיקים ומאוד מוערכים בעיני ושמחתי לשמוע מה הם חושבים על ה"תהילה", המעריצים ועוד. אני מבטיח להביא עוד מידע עליהם בהמשך בכתבה נפרדת ואולי אפילו הפתעה 🙂

חלק מהאבסורד של להיות יוטיובר, זה הדיסוננס המוזר בו חלק מן המעריצים שחושבים שמגיע להם הכל וחלק אחר שחושבים שאתה אלוהים. יכולתי לראות מעריץ רץ לתום וצורח עליו "ספר בדיחה" תוך כדי זה שהוא דוחף לפנים שלו מצלמפון. תום היה אדיב וסיפר, לאחר מכן הוא חזר ובפעם השלישית זה היה קצת מוגזם כך שגם אני הערתי בעדינות למעריץ הנלהב אבל לא נראה שהצלחנו להגיע אליו.

מה סה? מה סה? מה סה? – יוטיוברים מסתובבים (כמעט) חופשי

אהבתי גם לראות מהצד השני של הגדר כיצד אנשים אחרים מתייחסים ליוטיוברים, זהו משהו כמעט סויריאליסטי שצריך להיות שם כדי להבין. אמא שמתחננת מיוטיובר X שיתקרב קצת לגדר כי היא באה במיוחד (אם היא באה במיוחד, למה לא לשלם על כרטיס מפגש מעריצים?) מעריץ שפגש יוטיוברית בשירותים וביקש ממנה שתעביר אותו את הגדר ואפילו מעריץ שזרק כסף אמיתי על יוטיובר אחרי בדיחה מוצלחת כאשר הוא זורק לו "הרווחת את זה", משל היה רקדן אקזוטי להנאתו (ויש שיגידו שהם כאלו). משפיל, הזוי וגם היוטיובר לא ידע איך להגיב.

תאהבו אותם את תשנאו אותם, אם אתם קוראים שורות אלו, או שאתם הורים לילדים שמתים על ה"שטויות האלו" או ששמעתם את השם של היוטיובר מתישהו, התופעה הזאת לא הולכת להיעלם אבל אולי אפשר להיות קצת יותר אדיבים. אחרי יום יחסית ארוך עם Sugar Zaza ביקשתי בהכי אדיבות סלפי ואפילו כשראיתי שהיה חסר להם משהו כמו בקבוק מים, דאגתי לזה עד כמה שיכולתי (אין לי קשר להפקה). כי הם בני אדם, בדיוק כמונו ויש להם רצונות, פחדים, אהבות ורגשות כמו כולם גם אם הם מפורסמים, זה מה שהכי חשוב לזכור מכל החפירה הזאת לדעתי.

מה שבטוח, רקדנים בכלוב או לא, לשים אותם מאחורי גדר זה רעיון טוב מאוד, גם מבחינה בטיחותית ואני מברך את המפיקים שהשכילו לעשות זאת, עוד באירועים קודמים.

רחפנים ו-FRIL

התור הכי ארוך, ביי פאר, היה למירוץ הרחפנים של FRIL ליגת מרוצי הרחפנים הישראלית. למה הוא היה כזה ארוך? התשובה נעוצה בזמנים. הם לא פעלו במהלך כל האירוע (שאני הייתי) אלא רק בשעות מסויימות, מה שגרם ללחץ אדיר כזה שאפילו אני ויתרתי על התור.

אז מה כן היה שם? רחפנים מיני (מסוג Quad – 4 מנועים) בשביל הבטיחות, שיש להעביר אותם מסלול מכשולים לא פשוט בכלל.
ערכתי שיחה עם רובי ליאני, אחד המקימים של FRIL וגיליתי שמדובר בתחביב שהפך ליותר מזה והליגה אפילו הייתה בתחרות מקצועית בדרום קוריאה ולקחה את המקום החמישי והמכובד.

רובי ליאני, תחביב שהפך ליותר מזה

למי שחושב שבשביל להצטרף לליגה צריך רק לשלם על הרחפן הכי יקר מצפה הפתעה. מדובר ברחפנים "עשה זאת בעצמך" (DIY), שהמתחרים בונים בעצמם וגם מקנפגים בעצמם, כמו רובוט רק עם פחות שורות קוד. הם עולים פחות מהרחפן הכי יקר של dji כך שאם הם יתרסקו לא נאבד יד או רגל, נתקן אותם.

אני לא יכול לספר לכם על היכולות שלי במסלול המכשולים, אבל כן הייתה אפשרות לצפות ברחפן מיוחד שנשלט באמצעות FPV (משקפת) כמו שהבטחתי לכם בכתבה הראשונה, יש עמדות התנסות במוצר על מסך נפרד, מחוץ לכלוב הרחפנים ובלי תור.

משחקים והרבה מהם

יש גם ליגה, מסתבר

כמו שאמרו חז"ל, מה טוב פסטיבל גיימרים אם אין משחקים? בכל מקרה יש שם משחקים רבים. בין אם מדובר במשחקים ישנים כמו Bloodborne או פחות ישנים כמו Horizon Zero Dawn ועד משחקים חדשים ביותר כמו Far Cry 5 או Crew 2 (על Detroit נשקיע בכתבה נפרדת) היה שם הכל.

מעבר למשחקי ה-Mainstream שהם:

Fortnight

PUBG

Rocket League

CS:Go

Fifa

NBA

והיו לא מעט עמדות שלהם, בייחוד של Fortnight שפועל על כל הקונסולות. ניתן היה למצוא גם עמדות משחקי רטרו כמו Doom המקורי, Wolfenstein 3D, Bubble Bobble ועוד קלאסיקות.

כמו שכבר אמרתי, היו המון עמדות של משחקים, לעיתים היה אפשר לדעת באיזה משחק מדובר לפי הפוסטר שמעליו אבל לא תמיד. היה אפשר לשחק במגוון רב של משחקים שלא רק מהקטלוג של סוני.

כן זה הקומנדר, אתם רואים נכון

ה-VR כאן להישאר

אני מצטער מראש, אני לא מדבר על ה-PCVR. ראיתי עמדה אחת של משחק Tower Defense (בעמדת האינדי) שלא אהבתי בכלל וגם המפעיל שלה התייחס אלי כאילו אני מחזיק Oculus Rift לראשונה, לא כך הדבר ואני לא מדבר עליו בכלל. אני מדבר כמובן על PlayStation VR.

ממש ליד הכניסה ניתן היה למצוא רחבה די גדולה בה הוצג המשחק Bravo Team, עם הרובה ומשחקי מירוץ ב-VR.

המשחק Moss, נראה יותר טוב מהתמונה

לידם היו רחבות משחקי AAA רבים כמו:

Until Dawn: Rush of Blood

Moss

Resident Evil VII VR

SUPER HOT

Robinson

ועוד.

כיוון שמדובר בחוויה כל כך מיוחדת, אפשר היה לראות אבא ובן עומדים בתור וכשהגיע תורם האבא הזיז את הבן ושיחק ב-PSVR בעצמו, גם אבא מעוניין בחוויה.

מקרים שפחות אהבתי היו התנהגות המפעילים שלא השקיעו בלימוד המוצר למשתמשים בו לראשונה ולכן המשתמשים לא ראו כמו שצריך את המסך ויתכן שחשבו שמדובר במוצר שאינו עובד כשורה, הכל בגלל משקפת קצת עקומה.
חשוב להקפיד על ראות מלאה של המסך ועדיף גם חדות. אפשר להבין את המפעילים ש"מריצים" עשרות משתמשים בשעה, אבל עדין במוצר כל כך פורץ גבולות שאפילו המפתחים משקיעים בטוטריאלים ארוכים, אפשר היה להקפיד עוד טיפה.

מפחיד יותר ב-VR

אני שיחקתי ב-Moss ומאוד התרשמתי לטובה. מדובר במשחק הרפתקה Top-Down (מבט-על) בו אנחנו שולטים בעכברה לוחמת חביבה ומשפיעים על הסביבה שלה בתור "השחקנים" כמאין "יד אלוהים" מכוונת למי שזוכר את Black&White האגדי. הדמו שהוצג בפסטיבל לא היה קל, אבל היה מהנה ללא ספק.

לסיכום

אני בפסטיבל גיימרזזזז!!!

סוף סוף יש מקום מפגש אמיתי לגיימרים, בשביל גיימרים ולמען הגיימרים. המון עמדות של משחקים, משחקים חדשים, תורים קצרים, עוד דברים שגיימרים אוהבים כמו יוטיוברים, רחפנים (מסתבר) ועוד. חול המועד הוא זמן מעולה לצאת מהבית וקצת לבלות (מי שיכול), הפסטיבל פועל בשתי מתכונות: בוקר וצהרים (חבל שאין ערב למי שכן עובד בחוה"מ), אני ממליץ בחום על ביקור אם בא לכם קצת להתנתק מהעולם אולי תזכו לקריינות באחד הטורנירים של 4DV או שתזכו בפרס מליגת הפלייסטיישן.

לפרטים מלאים ורכישת כרטיס לפסטיבל