Life is Strange: Before the Storm – סערה בפני עצמה

.

זוכרים את התחושה הזאת שההורים נוסעים ומשאירים אותכם לבד בבית בפעם הראשונה? הלחץ, הדאגה שהכול יהיה בסדר, הרצון לשמור על הבית נקי ולא לשבור משהו… זוכרים את זה? ובכן, סביר להניח שככה הרגישה חברת Deck Nine, כשחברת המשחקים הענקית Square Enix פנתה אליהם בבקשה לפתח את משחק ההמשך /פריקוול ל-Life is Strange, שהיה הצלחה מסחררת.

Deck Nine, שהיו ידועים בשם Idol Minds עד לפני זמן לא קצר, ושעשו רק משחק אחד "גדול" עד כה (המשחק Pain שיצא בשנת 2007) הכריזו על כך שהם עושים משחק המשך למשחק ידוע שזכה להמון פרסים ולתשואות רבות. כפי שהתברר אחר כך, המשחק המדובר היה Life is Strange.

כמובן, שבקרב מעריצי המשחק הראשון היו המון חששות בנוגע למשחק Before the Storm. הרי זה סטודיו חדש, שחקנים חדשים (מדובבים) ודמויות שונות. אי אפשר להאשים אף אחד בחששות שהיו. ואכן, כפי שהתברר אחרי כמה ימים, הביקורות הרבות הצביעו על כך ש-Before the Storm נופל מן המשחק המקורי ולא מצליח לספק את אותה אווירה ואותו קסם שהיה למשחק המקורי. אבל האם זה נכון? או שאנשים לא הסכימו לצאת מהבועה שלהם וסירבו לקבל את העובדה שזאת לא אותה מפתחת? ובכן, אני ניסיתי להגיע עם ראש פתוח ככל האפשר, והנה מה שחשבתי.

נתחיל בסיפור אישי. אני (או הייתי לפחות) מוזיקאי, אז כמובן שהפסקול ושילובו במשחק הם אחד הדברים הכי חשובים בעיני, הרבה לפני גרפיקה. כשנפגשתי עם המפתחים של Before the Storm במסגרת הארוחה שהוזמנתי אליה, השאלה היחידה ששאלתי הייתה "איך הפסקול של המשחק?" מעצב המשחק התרשם מאוד מהשאלה שלי ואמר לי שהם הקדישו המון זמן בפסקול ואפילו ביקשו מאמנים מסוימים לכתוב שירים במיוחד למשחק ולפי הסצנות שבו הם יופיעו. עם ההרגשה הזאת התחלתי את המשחק, ראיתי את סצנת הפתיחה, שמתי את האוזניות ונכנסתי לאווירה. הרגשות לא איחרו להגיע והיה לי ברור שהקסם שהיה נוכח במשחק הראשון קיים גם במשחק השני, והוא לא פחות טוב.

נוסף לקסם ש-Before the Storm משדר, גם הכתיבה והדיבוב הם מצוינים. אפילו בלי מקס, המשחק מצליח להעביר עלילה מצוינת שתגרום לכם להזיל דמעה לא פעם ולא פעמיים. החברות בין רייצ'ל וקלואי, שתי נערות מרקעים אחרים לגמרי ומשני מעמדות חברתיים הפוכים, היא היסוד של העלילה והיא מה שמניע את המשחק. קשה לי מאוד להמשיך ולספר עוד העלילה מבלי לגלות עליה פרטים ולהרוס את החוויה. אני כן אגיד שאירועים דרמתיים של כל אחת מהדמויות (קלואי הרוסה מהעובדה שמקס נטשה אותה, ורייצ'ל נשברת מסיבה שאני לא אגלה) הופכות את החברות בין רייצ'ל לקלואי למרגשת וקורעת לב, כשכל אחת מהן מנסה לעזור לשנייה לעבור את המשבר.

למרות שהמשחקיות היא עדיין מועטה והדגש הגדול של המשחק הוא על העלילה ועל האווירה השוררת ב-Arcadia Bay, כן יש שיפורים למערכת השיחות ולמערכת ההחלטות. יש עכשיו אפשרות לגשת לבעיה בשתי דרכים: הראשונה היא לפתור את ה"פאזל", כמו שהיה במשחק הראשון, עלידי  חיפוש חפצים או דיבור עם אנשים. השנייה שהיא "ויכוח" עם הגורם הבעייתי. ה-"ויכוח" הוא בעצם דרך לשכנע את אותו אדם שאתם צודקים, או דרך לקדם את האג'נדה שלכם. רק כדאי לשים לב שאם תפסידו בוויכוח זה ישפיע על המשך המשחק כמו בפרק הקודם.

אז מה עוד אני יכול להגיד על Life is Strange: Before the Storm? בגדול, כל מי שפחד מזה שהחלפת הסטודיו המפתח תגרע מאיכות המשחק, יכול להירגע. המשחק נשאר מצוין. זה מדהים לראות את Arcadia Bay לפני שמקס חזרה, מערכת היחסים עם שאר התלמידים ב-Blackwell ומערכת היחסים עם רייצ'ל. הדמויות מתנהגות שונה ורואים המון פרצופים מוכרים שהיו נוכחים במשחק הראשון. בגדול, משחק חובה (עם פסקול מדהים ומושקע) לכל מי שאהב את המשחק הראשון. עכשיו רק נותר לחכות לשאר הפרקים כדי שאני אוכל להמשיך בסקירה של Before The Storm ולהתרגש מהציפייה ל-Life is Strange 2 (שכבר אושר שהוא בפיתוח).